מעצבת פנים מחיפה באהבה

שמי אירנה אלבז ואני מעצבת פנים מחיפה. בתיק העבודות שלי כמה עשרות פרוייקטים של עיצוב ושיפוץ בארץ, וגם בחו"ל.
ניתן כאן לצפות באתר הרשמי שלי

יום שישי, 2 בדצמבר 2011

הטיול העיצובי שלי לבלגיה - העיירה ברוז' (BRUGGE) - קסם על המים וגלריית עתיקות מדהימה

www.irena.co.il



מה זה התמונה הזאת ?
בהמשך לפוסטים שלי על בגליה כאן  וגם כאן - אני מכניסה כאן פוסט שלישי שכולו מוקדש לעיירה קטנה בלגית בשם ברוז'.






את השם שלה אני אומרת בצרפתית ברוז', אבל המקומיים אומרים "ברוגה", אני לא יודעת , אולי זה בגלל ההשפעה הפלמית. כשהיינו שם, הגיעה לבקר אותנו בת דודתי ובעלה שמתגוררים כבר המון שנים בהולנד, ואמרתי לה שחזרנו מברוז' - היא לא הבינה מה זה ברוז', כי בהולנד הם מכירים רק "ברוגה" ! כן, מבלבל.
זה נמצא כאן
מדובר בנסיעה של שעה וחצי מבריסל ברכבת נוחה, ואז מגיעים לעיירה הפסטורלית ביותר בבלגיה. כל היופי שבא - זה שהיא נמצאת על המים, כמו ונציה. ועוברים ממקום למקום בסירות קטנות. כמו ונציה, אבל משהו אחר, משהו יותר.

מספרים שלפני אלף שנה העיירה היתה מאוד עשירה וגדולה לפי המושגים של התקופה ההיא, במאה ביניים. היא היתה כמו בריסל, כמו אנטוורפן. אך קרה מה שקרה: במאה 17 המעבר הימי שחיבר את העיירה עם הים הצפוני - התייבש. הספינות כבר לא הגיעו לשם, ואיתן גם הסוחרים האנגליים. וככה העיירה הפסיקה לגדול ולהתפתח.



אומרים, שהיא לא השתנתה מאז מאה 17. לתושבים לא היה כסף לשפץ את העיר שלהם.




היא נותרה עם אותם כבישים עתיקים שמיועדים למעבר על סוסים עם עגלה, ולא למכוניות מודרניות.


עיירה זו - מאוד נקייה, מאוד שמורה היום.


התיירים מגיעים לשם בהמוניהם. מכאן - הכסף שהתחיל שוב לזרום. מכאן - מתיחת פנים שהעיירה עברה לאחרונה.


בזמן מלחמת העולם השניה בבלגיה התנהלו קרבות נגד הנאצים, וגם ליד העיירה הזאת  ממש היו קרבות קשים. אך מספרים שמפקד גרמני אחד רחמן וחובב ארכיטקטורה נכנס לעיירה, ראה את כל היופי והחליט שלשם הוא לא שולח חיילים. הוא רוצה לשמר את הפנינה. מספרים שההחלטה הזאת כמעט עלתה לו בחיים - היטלר רצה שליטה גם בעיירה הזאת.



כל המבנים שרואים שם - מבנים שהיו אופיינים לאדריכלות של מאה ביניים.






אך יחד עם זאת המודרניות חדרה גם לברוז' - כל המכוניות הקטנות והמדליקות, חנות של Apple ענקית של 2 קומות במרכז, מסעדות עם אוכל אורגני ואספרסו משובח. יש הכל.


העיירה קטנה, אך אפשר לטייל שם ובכל פינה לראות דברים מדהימים.




לפעמים הולכים לאיבוד

זאת הכיכר המרכזית. אותי היא ריגשה מאוד: עמדתי שם וחשבתי, איך לפני אלף ומשהו שנה ראש העיר היה שולח את העוזר שלו לכיכר כדי להכריז על החלטות חשובות וכולם היו עומדים ומקשיבים או צועקים, וגם אני היום, בשנת 2011 עומדת שם וכאילו רואה את זה מולי. מדהים.





בכיכר הזאת נמצאת הבזיליקה המפורסמת של העיירה. לא אתחיל לספר לכם על בזיליקה, אך רוצה להראות לכם קטע מהקיר שהרשים אותי מאוד






בכיכר הראשית הזאת יש תמיד המון אנשים, בכל שעות היממה.


ממש ליד הכיכר נמצאת חנות מקסימה של כלי בית - דברים תוצרת אומנית מקומית, לקחתי ממנה כרטיס ביקור, מי שמעוניין - אמסור את שמה. תראו איזה דברים יפים היא מכינה.





חוזרים שוב לכיכר וממשיכים מזרחה לכיוון הנהר.


האמת - לא משנה איך תסתובב - תמיד תגיע לנהר. לא יודעת איך הם עושים את זה ! הסירות תמיד מלאות באנשים וזה קצת מבאס.



רואים את המבנה הלבן? לפי מה שאני הבנתי, לפני שנים רבות היו מתגוררות בו אלמנות של מלחים של העיירה. הן היו עסוקות במשהו חשוב: היו מבשלות בירה ומוכרות לפרנסתן. כיום זה מבנה פרטי של מישהו.


מה שמקסים בברוז' - זה כל הכיכרות הקטנות האלה עם ספסלים ובתי קפה קטנים




עוד מבנה מיוחד ומסתורי של העיר


בכלל יש משהו מיסתורי מאוד בעיירה זאת.



וזה - משהו שצילמתי שם - הלכנו באיזה רחוב קטן צדיי על מבנים עתיקים ופתאום ראינו מה זה תוספת בניה מודרנית בברוג' )))


 בכלל יש בברוז' כל מיני דברים מוזרים. למשל הפסל הזה של סוס הצוהל

או הפסל המשוגע הזה שאני  אפילו לא רוצה להתחיל לחשוב למה התכוון הפסל




ברוז' זאת גם עיירה עיצובית מאוד. היא מלאה בחנויות כמו שהראתי קודם עם הקרמיקה. אבל יש בה סטודיו אחד מאוד מיוחד, של בחורה בשם בריג'יט. היא אוספת , משפצת ומוכרת עתיקות מרחבי בלגיה - הדברים נמכרים כמו לחמניות חמות. יש לה טעם משובך והיא מושכת סוחרים מיפן, ארה"ב, רוסייה, אוסטרליה. מעצבי פנים גדולים של העולם הגדול מכירים אותה. טוב נו, ועכשיו גם אני.
שימו לב - התמונה הראשונה של הפוסט- מהסטודיו שלה. ומה עוד? קבלו אוסף עתיקות משובחות ויקרות מאוד :









היא מוכרת פרקטים עתיקים מפירוק, דלתות ישנות מדהימות, שטיחים, שנדלירים, פרטי ריהוט וטקסטיל. הסטודיו נחשב בתור משהו  שהוא ל-DELUX. יקר. היא מוכנה לשלוח לישראל. היא שולחת לכל מקום בעולם. הפרטים שלה אצלי.


כשחזרתי מברוז' הרגשתי שאני ממש אוהבת את המקום. פגשנו באנשים מקסימים, תושבים חייכנים, מסבירי פנים וממש התאהבנו בעיירה. הייתי גרה שם? הייתי גרה שם. למה לא.


התמונות לכתבה זאת - שלי , חלק מתמונות של עיירת ברוג' נשדדו מהגוגל, ומאתר GARNIER.
בכל מקרה, המייל שלי, כרגיל info@irena.co.il 

חייבת לומר לסיום: in bocca al lupo !!!


יום ראשון, 6 בנובמבר 2011

איך בודקים את איכות הארונות במטבח - לפני שקונים

www.irena.co.il
המטבח הוא הרהיט היקר ביותר שיש לנו בבית, והשימושי ביותר שיש. לעיתים קרובות אני רואה איך הלקוחות מתפשרים בקלי קלות על האיכות לטובת העלות הזולה, בלי להבין בכלל מה עומד מאחורי זה. הקמצן משלם פעמיים - כל אחד יודע. חבל שלא לוקחים זאת בחשבון כשעושים השקעה כל כך גדולה מבחינה כספית, כמו מטבח.
אני תמיד אומרת שכל דבר שהוא קיצוני - לא טוב. יקר מידי - לא טוב. וגם זול מידי - לא טוב. אני נזהרת מאוד מהצעות זולות. הניסיון אומר שבדרך כלל מדובר במשהו לא טוב. אף פעם לא הופתעתי לטובה מהזול. אולי יש יוצאי דופן, אבל לא נתקלתי בהם אף פעם. הם כנראה קיימים בכוכב אחר.
אז מה בודקים במטבח?


קודם כל - חשוב לציין - את המטבח יש לבדוק מבפנים, ולא מבחוץ. לפתוח ארונות - זה הכלל הראשון. אבל על זה אני אפרט אחר כך.
קודם כל - בחוץ.

כל הארונות צריכים להיות צמודים ממש אחד לשני ללא מרווחים, ומפולסים.
זה - לא בסדר :



הרבה פעמים מאחורי המחיר הזול מסתתרת גם הרכבה זולה. אתם יכולים לשלם המון עבור הנגרות, אך הרכבה לקויה תהרוס את הכל.

חזיתות: הדלתות צריכות להיסגר עם מנגנון בלימה שקט. תדרשו מהנגר. אם לא תדרשו - לא תקבלו, הדלתות יסגרו חזק ויקבלו מכות
עדיף גם מנגנון מתפרק
קאנטים: כדאי לבדוק שהקאנטים לא חותכים. יש כאלה שמה זה מעצבן לגעת בהם - הם ממש עושים שריטות, במיוחד בפינות שלהם. קאנט טוב הוא לא חד :


עוד בעניין החזיתות: תפתחו את הדלת, שימו לב מה אתם רואים בחלק האחורי שלה. יכול להיות שהבטיחו לכם מטבח "פורניר" (ציפוי עץ על לוח MDF), אך בפועל מאחורי הדלת מדביקים טפט של נייר שיש עליו תמונה של עץ. ראיתי את זה בהרבה מטבחים, במיוחד מטבחים שלא יוצאים מהמפעל, אלא מוזמנים פרטי.

עוד משהו בעניין חזיתות: זה נכון שאומרים שרוב הלקוחות לא רוצים גוף סיבית. ובצדק, בגלל שאנחנו מדברים כאן על סביבה רטובה. אבל אתם תופתעו לדעת שמטבחים איטלקיים רבים ויקרים באים עם גוף סיבית, וגם יש סיבית בחזיתות. למה? כי סיבית שלהם - שונה. היא עמידה, יש לה שם "סיבית ירוקה". משום שבפנים בחתך שלה היא בצבע ירוק. היא מלאה בחומר שלא נותן למים להשתלט על הסביבה. לא מתנפח. עמיד יותר מסנדוויץ. יש בארץ יבואינים של סיבית ירוקה, דרשו מהנגר. זה חומר מעולה ופנטסטי. אבל - רק ירוקה.
במידה ויש במטבח שלכם סיבית רגילה - יתכן שכדאי לבדוק את הנושא לעומק. אני יודעת על מקרה שבו נגר הבטיח ללקוח מטבח סנדוויץ, אך בפועל הגיע מטבח עם גוף סנדוויץ וחזיתות סיבית. הלקוח המאושר לא ידע כלום, עד שאחרי שנה וחצי התחילו צרות עם החזיתות.

סוקל: הסוקל חייב להיות צמוד לרצפה ולארונות, ללא מרווחים. אל תשכחו שאנחנו רוחצים את האזור במים. לפעמים יש רצפה עקומה. במקרה כזה ניתן לקבל סטיה של עד 3 מ"מ במרווחים.


ידיות: לבדוק שהידיות מורכבות ישר ומתחלקות בצורה סימטרית ביחס לדלת. לפתוח את הדלתות ולראות שיש גימור טוב לברגים של ידיות בחלק האחורי.

עכשיו בואו נתחיל לחפור בפנים :


כל המגירות צריכות להיפתח בצורה חלקה, המסילות צריכות להרגיש רצות חלק כמו "חמאה נוזלית" ))

 גם הקלאפות העליונות צריכות להיפתח ולהיסגר חלק, בלחיצה קלה מאוד. אני מעדיפה תמיד לקחת פרזול פנימי של חברת "בלום", (בתמונה האצבע הנאמנה שלי מצביעה על מנגנון של בלום ביתי שלי)

בדלתות עליונות (קלאפות) מרווח הפתיחה צריך להיות לפחות 100 מעלות, אחרת לא יהיה נוח לעבוד עם קלאפה כזאת.

כל הברגים צריכים להיות מוברגים היטב, וטוב יותר אם יהיו מצופים בעיגול פלסטי מיוחד. בכלל כל החיתוכים הפנימיים - כדאי לשים לב עליהם, לראות שהם חתוכים יפה וישר.  הכוונה היא לחיתוכים של שקעים בגוף הארון (כשפותחים שקע למדיח או למיקרוגל, למשל) - צריכים להיות חתוכים חלק ללא "שיניים". ועדיף שיהיו מצופים בכלל.  תראו כאן בתמונה כמה יפה חתכו מסביב לכבלים וגם חיזקו אותם


וגם כאן חתכו יחסית בסדר


 הרכבת השיש - חשוב מאוד לבקש מהנגר לבוא לפלס את המטבח גם לפני השיש וגם אחרי השיש. כי הרכבת השיש תמיד עושה תזוזות ושינויים. אם לא הגיע נגר אחרי הרכבת השיש לבדוק את הפלס - אתם עלולים לקבל את זה :


המייל שלי, כרגיל info@irena.co.il